לעמוד הקודם – סדר חקירת העדים ואופן חקירת העדים
עד תביעה שלא נקרא להעיד: לעיתים יכולה להיות סיטואציה בה התביעה רשמה אדם כעד מטעמה אך היא אינה קוראת לו להעיד במשפט. במקרה שעורך דין פלילי מטעם הנאשם קרא לעד להעיד, בית המשפט מוסמך להתיר לעורך דין פלילי של הנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היית החקירה שכנגד ולקבוע את הסדר בו יחקר העד על ידי בעלי הדין האחרים.
עד עויין: עד יוכרז לעד עויין במקרה שהעדות שמוסר העד אינה עומדת בקנה אחד עם העדות שמסר בחקירת המשטרה, וכן בית המשפט מוסמך להכריז על עד עויין גם מסיבה אחרת. במקרה שבית המשפט מכריז כי עד מהווה עד עויין, לבית המשפט סמכות להתיר לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית, כאילו מדובר בחקירה נגדית, וכן לקבוע באיזה סדר יחקר העד על ידי בעלי הדין האחרים.
זכות חקירה שכנגד: אם לבית משפט יש סיבה להניח שעד שזומן להעיד על ידי נאשם יעיד לרעתו של הנאשם שזימן אותו, לבית המשפט סמכות להרשות לעורך דין פלילי של נאשם אחר לחקור את העד חקירה נגדית עוד בטרם שחקר אותו התובע, וזאת אם הוא עדין לא נחקר בחקירה ראשית על ידי הנאשם שזימן אותו לעדות.
עדות מטעם בית המשפט: אם עד נקרא להעיד ביוזמתו של בית המשפט, אזי בית המשפט יתן לבעלי הדין אפשרות לחקור אותו בחקירה נגדית בסדר שיקבע על ידי בית המשפט.

