עורכי דין – שפירא, פרידמן, צבר

עו"ד | עורך דין | עורכי דין רותם שפירא

פברואר 21st, 2012

לעמוד הקודם – ראיות נוספות מטעם התביעה ומטעם בית המשפט

לאחר שבא לסיומו שלב הבאת כל הראיות, לרבות הראיות מטעם בית המשפט וסתירת ראיות אלו, או במקרה שהנאשם הודה בעובדות המפורטות בכתב האישום ולכן כלל לא הובאו ראיות מטעם בית המשפט, מגיע שלב הסיכומים לעניין האשמה.

התובע משמיע ראשון את סיכומיו לעניין האשמה ולאחר מכן עורך הדין הפלילי מביא בפני בית המשפט את סיכומיו לעניין האשמה.

היה ובית המשפט קובע בהתאם לחוק לטיפול בחולי נפש או בהתאם לחוק הסעד (טיפול במפגרים) שאין באפשרותו של נאשם לעמוד לדין, לאור העדר כשרותו לכך, בית המשפט יפסיק את ההליכים נגד הנאשם. עם זאת, עורך דין פלילי של הנאשם רשאי לבקש מבית המשפט שלמרות שנקבע שהנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, תבורר אשמתו. במקרה של בקשה לבירור האשמה, בית המשפט ינהל את המשפט ויברר את האשמה, ולבית המשפט אף סמכות להורות על ברור האשמה מיוזמתו, ללא בקשת עורך הדין הפלילי של הנאשם, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

רצון לברר אשמה במקרה של נאשם שאינו כשיר לעמוד לדין הינו בדרך כלל במקרה בו מעוניינים שהנאשם לא ישאר עם כתם הספק של ביצוע מעשה פלילי, מכיוון שהמשמעות של הפסקת המשפט הינה העדר הרשעה, אך גם העדר זיכוי.


במקרה שלאחר ברור האשמה של הנאשם שאינו כשיר לעמוד לדין, בית המשפט מגיע למסקנה שלא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה בה הואשם, או בית המשפט מגיע למסקנה שהנאשם אינו אשם לא מחמת היותו חולה נפש, אזי בית המשפט יזכה את הנאשם. במקרה שבית המשפט לא מגיע למסקנה שיש לזכות את הנאשם, בית המשפט יפסיק את הליכי ברור האשמה ללא הרשעת הנאשם, ולבית המשפט סמכות להפסיק את ההליכים אף לפני סיום בירור האשמה.

לעמוד הבא – סדר חקירת העדים ואופן חקירת העדים