לעמוד הקודם – הסכמה בדבר עובדות, ראיות וטענת פסלות
לאחר שמתחיל המשפט לנאשם יש זכות לטעון שורה של טענות מקדמיות, כשבניהן טענות: חוסר סמכות מקומית; חוסר סמכות עניינית; פגם או פסול בכתב אישום; העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה; זיכוי או הרשעה קודמת בשל מעשה נושא כתב האישום; קיומו של משפט פלילי תלוי ועומד נגד נאשם בשל מעשה נושא כתב האישום; חסינות ; התיישנות, וטענה כי הגשת כתב האישון או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
כשנטענת טענה מקדמית על ידי הנאשם או עורך דינו הפלילי בפני בית המשפט, לתובע יש זכות להשיב לטענה המקדמית. עם זאת, בית המשפט סבור שאין בסיס לטענה המקדמית, יש לו סמכות לדחות את הטענה אף ללא תגובה של התובע. כשנטענת טענה מקדמית, בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, אלא אם הוא רואה לנכון להשהות את מתן ההחלטה לשלב מאוחר יותר במשפט.
אם בית המשפט מקבל טענה מקדמית שטוען הנאשם, לבית המשפט יש סמכות לתקן את כתב האישום בהתאם לטענה הקדמית, או לבטל את האישום. כמו כן, היה ועניינה של הטענה המקדמית הינו חוסר סמכות, לבית המשפט סמכות להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך, בהתאם להוראות חוק בתי המשפט.
גם אם הנאשם לא טען טענות מקדמיות עם תחילת המשפט, יש לנאשם זכות לטעון טענות מקדמיות אף בשלב מאוחר יותר של המשפט. עם זאת, חלק מהטענות המקדמיות מותר להעלות בשלב מאוחר יותר במסגרת המשפט, רק ברשותו של בית המשפט.
