המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפות"פ 6740-11-11 מדינת ישראל נ' רביב ואח' 26 דצמבר 2011 בפני כב' השופט  חאלד כבוב
בעניין: מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד ערן בנאי ועו"ד דר' מאור אבן-חן המאשימה                                           נ ג ד 1.שי רביב2.אליעזר וסטל3.משה ברשישת4.לאוניד סלובודינסקי5.SOLUTIONS LTD SUPERD6.LTD BRENTSAIL נאשמים 1,  5 ו- 6 ע"י ב"כ עו"ד רונן רוזנבלום נאשמים 2 ו- 3 ע"י ב"כ עו"ד נתי שמחוני ועו"ד אור מטלוןהנאשם 4 ע"י ב"כ עו"ד פאבל מרקולוב הנאשמים
גזר – דין – נאשמים 1-6
פרטי האישום:
1. הנאשמים, כולם, הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות המיוחסות להם במסגרת כתב האישום המתוקן.לפי המפורט בכתב האישום, אכן במועד שאינו ידוע בשנת 2006 ועד ליום 15.12.09, אירגן, ערך וניהל נאשם 1 משחקים אסורים, הימורים באמצעות רשת אתרים באינטרנט, כאשר נאשמים 2-4 מסייעים לו בכך, וכל זאת עשה באמצעות נאשמות 5 ו- 6. על פי כתב האישום מדובר בכספי הימורים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. 
2. לפי האישום הראשון שמיוחסים לנאשמים 1, 5 ו- 6, הרי נאשם 1 שהוא תושב ישראל, היה בעת הרלוונטית הבעלים בפועל והמנהל של רשת אתרי הימורים ומשחקים אסורים באינטרנט, אשר פנתה למהמרים בישראל, כאשר במקביל, ייסד נאשם 1 בעצמו, או על ידי מי מטעמו, חברה במדינת בליז שבמרכז אמריקה, ייסד את נאשמת 5 בחו"ל לצורך התקשרות עם גורמים שונים וקבלת שירותים פיננסיים ומשפטיים עבור אתרי ההימורים. בהמשך ייסד את נאשמת 6 גם כן באנגליה, על מנת להעביר אליה פעילות הסריקה וכדי להמשיך לגבות תשלומים ממהמרים בישראל באתרי ההימורים. 
המדובר בשבעה אתרי הימורים לפחות, שפעלו בשפה העברית ופנו לגולשי אינטרנט בישראל, כשנאשם 1 היה הבעלים של אתרים אלה – אתרים שאפשרו לגולשי אינטרנט בישראל לזכות בכסף או שווה-כסף, כאשר הזכייה תלויה בניחוש תוצאות משחקי ספורט בישראל ובעולם, אפשרו למהמרים בישראל לשחק משחקים אסורים על פי חוק, ביניהם בלק ג'ק, רולטה, פוקר, מכונות מזל.
אתרים אלה שהיו בבעלות הנאשם 1 הופעלו על ידו באמצעות חברות שבבעלותו, כולל נאשמת 5, על בסיס רישיון להפעלת אתר הימורים שקיבלו החברות בממשלת בליז, כאשר בהמשך השרתים הועברו ממדינת בליז למדינות אסטוניה ופנמה.
הנאשם ניהל, הלכה למעשה, את פעילות אתרי ההימורים מישראל ואת גביית הכספים מהמהמרים בישראל, הוא היה ה"רוח החיה" והורה לנאשמים 2 עד 4 כיצד לפעול, שכר את שירותיו של נאשם 2 לצורך הקמת אתרי הימורים וזה שימש עבורו כאחראי על המחשוב וטכנולוגיה באתרים, וכמנהל התמיכה הטכנית של אתרי ההימורים, שכר את שירותיו של נאשם 3 לשם הזנת יחסי ההימורים לאתרי ההימורים ולשם העברת כספים מנאשם 1 למהמרים ולהיפך. כך גם עשה עם נאשם 4 שהעביר לנאשם 1 ולמהמרים על פי הוראותיו של זה, במאות אלפי שקלים. נאשם 1 גם פתח  מספר חשבונות בנק במט"ח על שם נאשמת 5, בבנק בגרמניה, כך עשה גם על שם נאשמת 6. הוא שכר שירותיו של יועץ כלכלי, איש כספים שהסתייע בעבודה עם גורמים מחוץ לישראל, העביר באמצעות איש הכספים תשלומים לספקי שירות לאתרי ההימורים, למהמרים שזכו בכספים, וכן מאות אלפי דולרים לחשבונות בשליטת נאשם 1 בישראל, באנגליה ובהונג-קונג.נאשמים 1, 5 ו- 6 הורשעו בעבירות איסור הגרלות והימורים ואיסור החזקה או הנהלה, בעוד שנאשמים 2 עד 4, הורשעו בעבירות של סיוע לאיסור הגרלות והימורים. 
3. האישום השני מיוחס לנאשמים 1, 5 ו- 6 בלבד, עבירה של הלבנת הון לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, בהיקף של מיליוני שקלים לפחות – הכול בהמשך למפורט באישום הראשון, כאשר הנאשם החזיק חשבון בבנק הפועלים בו הפקיד כספים שמקורם בהימורים שערכו מהמרים באתרי הימורים, בהיקף של מיליוני שקלים, כאשר הוא נמנע במתכוון למסור לבנק שהכספים המופקדים מקורם בהימורים באתרי ההימורים שבבעלותו. כמו כן, הוא עשה שימוש במספר חשבונות על שם אחרים – כל זאת כדי למנוע דיווח נכון לפי חוק איסור הלבנת הון. הוא פעל להעברת כספים בשירות "מזומן" של בנק הדואר בישראל המאפשר העברת כספים מאדם לאדם, ללא שיוך לחשבון בנק, כאשר בדרך זו הוא קיבל מאות אלפי שקלים ממהמרים, ושילם למהמרים סכומים של מאות אלפי שקלים. 
כמו כן, גבה נאשם 1 מהמהמרים סכומי כסף העולים כדי מיליוני שקלים, במזומן.הנאשם הורה לאיש הכספים מטעמו להעביר חלק מסכומי הכספים שנתקבלו מאתרי ההימורים לחשבון בנק בהונג-קונג, על שם מכר שלו, בהיקף של 488,000 דולר.
לפי המפורט בכתב האישום, הנאשם 1 נהנה מהכנסות בסכום כולל של 800,000 דולר שמקורם בהימורים באתרי ההימורים.
כתב האישום כולל רשימה של 92 עדים.
הסדר הטיעון:
4. על פי הסדר הטיעון שהוצג לבית המשפט, נחתם על ידי  הנאשמים 1-4 ועל ידי באי כוח כל הנאשמים, הודו הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום המתוקן, והצדדים עתרו במשותף להטלת העונשים כמפורט להלן:
נאשם 1:5. על נאשם 1 יוטל עונש מאסר לתקופה של 20 חודשים לריצוי בפועל; מאסר על תנאי למשך 12 חודשים; התחייבות ע"ס 500,000 ₪, כאשר תחילת ריצוי העונש יחל מיום 1.6.12.כמו כן, הוסכם בין הצדדים, שהנאשם יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 3,750,000 ₪ (שלושה מיליון שבע מאות חמישים אלף ₪) בהתאם לסעיפי החילוט לחוק איסור הלבנת הון ויועבר לקרן החילוט; ישלם סך נוסף של 1,250,000 ₪ (מיליון מאתיים חמישים אלף ₪) לרשויות המס בישראל, בהתאם להסכם שומה שנחתם בין הצדדים.
כן הוסכם שבמידה והנאשם לא ישלם את הסכומים על פי ההסדר, יעמוד עונשו על 38 חודשי מאסר במקום 20 חודשי מאסר, ויבוטל הסכם השומה.
נאשם 2:6. על הנאשם 2 יוטל עונש של 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות; מאסר על תנאי למשך 6 חודשים; התחייבות ע"ס 50,000 ₪; יפקיד סך של 50,000 ₪ במזומן שיחולט לטובת המאשימה, בהתאם לסעיפי החילוט בחוק איסור הלבנת הון ויועבר לקרן החילוט, זאת יעשה תוך 14 יום מיום אישור ההסדר, שאם לא כן – הסדר הטיעון בעניינו יבוטל. 
נאשם 3:7. על נאשם 3 יוטל עונש של 3 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת חיובית של הממונה; מאסר על תנאי והתחייבות כספית.
נאשם 4:8. על נאשם 4 יוטל עונש של 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, כפוף לחוות דעת חיובית של הממונה; מאסר על תנאי והתחייבות כספית. 
טיעוני הצדדים לעונש:
9. ב"כ המאשימה, עו"ד בנאי ציין בפתח טיעונו, כי הסדר הטיעון עם נאשם 1 תוקן באופן שזה יחויב בהפקדת סכום של 5,640,000 ₪, במקום 5,000,000 ₪, לפי ההסדר המקורי. ההפרש נובע מסכום מצטבר של 30 המחאות שנתפסו בביתו של נאשם 1, בסכום כולל של 840,000 ₪. 
עוד טען עו"ד בנאי, כי תופעת ההימורים היא תופעה לא חדשה, שעם התפתחות הטכנולוגיה והקדמה השתכללה לכדי תופעת הימורים באמצעות האינטרנט בהיקפים גדולים, כאשר אפשרות זו עומדת בפני כל מי שבביתו מחשב, כך שפיתוי מוכוון לקבוצות רחבות יותר, בעיקר של צעירים שמוצאים עניין בהשתתפות בהגרלות אסורות, דרך האינטרנט, שכן ממילא הם מבלים אל מול מסך המחשב שעות רבות מדי יום.
מעבר לפגיעה הכלכלית והחברתית, תופעת ההימורים מייצרת פעילות עבריינית נלווית שבאה לידי ביטוי בהגברת עבירות רכוש ועד לרמה של ארגוני פשיעה, כאשר לעולם היתרון הוא שהרווח הוא של מארגני ההימורים (שנקראים "הבית") וההפסד הוא של המהמרים הבודדים. רשויות החוק בישראל הכריזו מלחמה חורמה על תופעה זו – תופעה שמהווה בעצם פלטפורמה חסרת תקדים להלבנת הון. 
התובע הוסיף וציין, שמדובר בפעילות חוצת-יבשות, כאשר במשך כשלוש שנים ומעלה בוצעה הפעילות באמצעות רשת מתוחכמת של שבעה אתרים, בהם הימרו אלפים רבים של מהמרים ישראלים. האתרים גלגלו מחזור של עשרות מיליוני שקלים, תוך הצעת מגוון גדול של משחקים אסורים, תוך קבלת היתר ורישיון להפעלת אתרי ההימורים ממשלות זרות, כאשר השרתים אוחסנו במדינות זרות אחרות.
10. חלקו של נאשם 1, כך לפי עו"ד בנאי, הוא המרכזי והדומיננטי, הוא זה ששלט בכל המנגנון המורכב הזה, הפעיל את המנגנון באמצעות מספר עוזרים – חלקם אינם נמנים בכתב האישום – חלק האחר כמו הנאשם 2, שהיה ממונה על הצד התפעולי הטכני, ונאשמים נוספים שהיו אמונים על קבלת  והעברת כספים באופן שמקשה על איתור מקור הכסף, ומקשה עוד יותר על יצירת קשר בין סכומי הכסף הנכבדים לבין נאשם 1. הנאשם שלט גם במערך גביית הכספים מהמהמרים שהפסידו כספם, תוך יצירת מסך עשן שמקשה על הרשויות לאתר את הפעילות האסורה ולעקוב אחר סכומי הכסף הנכבדים, תוך הקמת חברות זרות, תוך פתיחת חשבונות על שם אנשים אחרים במדינות ניכר – אופרציה מורכבת, מתוחכמת, מסועפת שקשה לעקוב אחריה ועוד יותר קשה לקשור בינה לבין הנאשם 1. העובדה שהנאשם 1 עשה שימוש בשמות כה רבים של אנשים שהיו נכונים לסייע בידו כדי ליצור את אותו מסך עשן, היא הנותנת שמדובר בפעילות מתוחכמת שנדרשת לה תגובה הרתעתית.
התובע הוסיף וציין, שמדובר בהרשעה תקדימית של נאשמים בישראל בגין פעילות של הפעלת אתרי הימורים אסורים, שפעלו תחת היתר שקיבלו במדינה זרה, כאשר השרתים היו מוצבים במדינה שלישית והמהמרים הם מישראל. פריצת הגבולות בעולם האינטרנט הופכת את המרחק בין המדינות לגורם זניח ולא רלוונטי, ויוצרת מעשה עבירה חובק-עולם שביצועו יכול להמשך גם דקות ספורות במספר מדינות, כאשר בסופו של הליך הכסף מגיע לנאשם.
11. ב"כ התביעה ציין שחרף חומרת העבירות ותחכומן, הרי התביעה שקלה גם את נקודות הזכות העומדות לנאשמים:לגבי נאשם 1 – בעיקר העובדה שהוא הביע כוונה כבר בשלב מוקדם "לנקות שולחן", להודות בכל המיוחס לו, להגיע להסדר הן בהיבט הפלילי והן בהיבט הפיסיקלי, לשלם סכומי כסף נכבדים מאוד, תוך התחשבות בחסכון זמן ניכר הן בהליכי משפט והן בזמנם של העדים.
באשר לנאשם 2 – על אף חלקו המשמעותי בהקמת האתרים ובתפעולם, הרי הודאתו בצרוף נכונותו להפקיד סך 50,000 ₪ לקרן החילוט לצד עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, משיגה את מטרת הענישה הראויה.כך גם לגבי נאשמים 3 ו- 4 שהיוו חלק ממערך התפעול השוטף של האתרים, שהודאתם מהווה נדבך חשוב בשיקולי המאשימה שלא לעתור לעונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח אלא להסתפק בעונש שניתן לרצות אותו בעבודות שירות.
12. עו"ד רוזנבלום ביקש להדגיש בטיעונו, שבמקרה זה לא הוכח כל קשר בין עבירות ההימורים נשוא האישומים לבין פעילות פלילית אחרת כגון: עבירות רכוש, קשר עם ארגוני פשיעה. ציין שמדובר באישום השני, עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון שהיא עבירה פחות חמורה מעבירה לפי סעיף 3(א). אומנם כמי ששימש וכמי שניהל את האתרים אך היווה חלק ממערכת גלובלית, על כן ניתן לראות בו כמעין מתווך בין שחקנים ישראלים שבאו להמר בפלטפורמות של אתרים זרים, ומכאן שסכומי הכסף שהוא הרוויח הם נמוכים לאין שיעור מאלה המפורטים, אך הואיל ומדובר בסכומים שעברו דרכו – מצא הוא לנכון להודות בעובדות כתב האישום. 
כמו כן ציין עו"ד רוזנבלום שמדובר בנאשם כבן 44 שנים, ללא עבר פלילי, אב לבן בן 17 שנים, שעתיד להתגייס לצבא בקרוב. הוא ורעייתו מגדלים יחד בת כבת 5, ותינוק משותף כבן 5 חודשים.  בעל תואר אקדמי, שירת בצבא בהצטיינות, בחר להודות מיוזמתו, בשלב מוקדם במיוחס לו, מתוך רצון לזנוח את אורח-חייו עד כה, בניגוד גמור להתנהגות המאפיינת נאשמים דומים בעבירות דומות, תוך מודעות למחיר הכבד שישלם עקב הודאתו.הסנגור הוסיף וציין, כי בת זוגו של הנאשם טרם זכתה לקבל מעמד של תושבת קבע בישראל, והנאשם הוא שנושא בנטל של טיפול בילדים הקטנים,ובמעמדה החוקי של בת-זוגו, כאשר כניסה לפרק זמן לא קצר לכלא, לראשונה בחייו, תערער את המבנה המשפחתי.כן ציין הסנגור, שמדובר בסכום קנס חסר תקדים שהנאשם הסכים לשלם, לאחר שהגיע להסדר גם עם רשויות המס, כך שהוא "מנקה שולחן" מבחינת חבויותיו מבחינת רשויות המדינה וקופת המדינה יוצאת נשכרת לאחר הסרת כל מחדליו, וכך יתאפשר לו לצאת לדרך חדשה לאחר סיום ריצוי עונשו.
13. ב"כ הנאשמים 2 ו- 3 עו"ד מטלון הדגיש את העובדה שההסדר משקף נורמת ענישה קיימת, ביקשה לאבחן בין חלקם של נאשמים אלה לחלקו של נאשם 1, שהרי אלה הואשמו בסיוע ופועלם היה טכני בעיקר. היא הפנתה לפסיקה שהקלה עם נאשמים שחלקם היה משני ביחס למבצע העיקרי, ופסיקה שבחלקה אף הוטלו עונשים מקלים הרבה יותר מזה שמומלץ עליו בתיק הנוכחי.
גם נסיבותיו האישיות של נאשם 2, נטול עבר פלילי, נשוי פלוס 2, לאחר שירות צבאי, אדם נורמטיבי וכך גם לגבי נאשם 3, נשוי ואב לשלושה ילדים, גם הוא שירת בצבא ותפקד באורח נורמטיבי – אנשים שזרים לעולם הפשע, שלא היוו חלק מהשרשרת הראשונית של העבירות, לא היו דומיננטיים ולא יזמו את המעשים אלא גויסו על ידי אחרים ולא היו מודעים למעשים במלואם. 
14. גם ב"כ נאשם 4 חזר על טיעונים דומים בקשר לתפקודו הנורמטיבי של הנאשם, שחלקו אינו משמעותי, עברו נקי לחלוטין, ביקש להתחשב בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ועד היום, בעובדה שהיה עולה חדש באותה תקופה ולא כל כך היה מעורה בנעשה בתחום בארץ, עומד להינשא ומביע חרטה וצער על מעורבותו.
דברי הנאשמים נשמעו בבית המשפט, כולם הודו, הביעו צער וחרטה.
הסדר טיעון – כללי:
15. בית המשפט העליון בפרשת פלוני (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 616 (2002)) קבע:
"… בהתקיים איזון ראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב שהתביעה מייצגת מצד אחד, לבין טובת הנאה שניתנת לנאשם מצד אחר, יכבד בית המשפט את הסדר הטיעון… בית המשפט ישווה לנגד עיניו, בין היתר, את המגמה העקרונית לעידוד הסדרי טיעון…".
הסדרי הטיעון מהווים נדבך מרכזי ויסודי בדין הפלילי בישראל, בהיותם הסכם שמושג בין התביעה לבין ההגנה, בו כל צד מוותר על חלק מטענותיו ובא כברת דרך מסוימת לקראת האחר, כאשר התביעה בדרך כלל מוותרת על חלק מהעבירות או האישומים, או ממירה את אלה בעבירות חמורות פחות – כל זאת כנגד ויתור הנאשם על טענת החפות והסכמתו להודות בעבירות המופחתות, או המתוקנות, ולעיתים הצדדים עותרים לבית המשפט להטיל עונש מוסכם ולעיתים מדובר ברף ענישה בטווחים שונים. 
בבוא בית משפט לאשר הסדר טיעון, יאזן הוא בין ענישה אינדיבידואלית לבין השיקול ההרתעתי (רע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל, (לא פורסם, 24/02/05)). 
במקרה זה מדובר בכתב אישום תקדימי, שאילולא הודאת הנאשמים, אין צל צלו של ספק, היה מצריך את התביעה להעיד עדים מטעמה להוכחת אותם רכיבים נטענים כגון: ההיתר להפעלת אתר הימורים במדינת בליז, ראיות בקשר למיקום השרתים במדינות פנמה ואסטוניה.זימון העדים הרבים והעדתם של אלה בבית המשפט  - היו מחייבים קביעת מועדי הוכחות רבים בתיק, מה עוד, שכאמור, חלק מהעדים אמורים היו להעיד לגבי מעשים שנעשו במדינות זרות, היה צורך לברר את הדין הזר לגבי כל אחד מהמעשים, היה צורך לברר סוגיות כגון אופן העברת הכספים מהמהמרים לידי הנאשמים ומהם הלאה, אופן תשלום כספי הזכיות על ידי הנאשמים לאותם מהמרים, חישוב כספי הרווח שצמחו לנאשמים, הוכחת העברת סכומי כסף לחו"ל לחשבונות זרים שנועדו להקשות על הרשויות לאתר את מקור הכספים, כך שניתן לקבוע כבר בשלב זה, ששמיעת הראיות בתיק זה הייתה מצריכה מאמץ והשקעה מרובים – ואלה נחסכו במידה רבה בעצם הודאת הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום. על כן, עתרה התביעה לראות בנסיבה זו נסיבה מקלה שהובאה בחשבון בעת קביעת רמת הענישה המומלצת בהסדרי הטיעון. 
שיקולי ענישה:
16. "… על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הרובצת לפתחה של העבריינות הכלכלית המתוחכמת, את היקף הקורבנות העלולים להיפגע ממנה, את הקושי והמורכבות שבאיתורה ואת ההוקעה הברורה … על המסר העונשי לשקף בבירור את תגובתה המחמירה של החברה… בית משפט זה עמד לא אחת על הפער הקיים בין ההכרה הברורה כי מעשים של פגיעה בגוף וברכוש הינם עבירות שמתחייבת בגינם ענישה חמורה כדי להרתיע מפני סיכון שלום הציבור ובטחונו, לבין מידת הסלחנות הננקטת לא אחת ביחס לעבירות כלכליות של צווארון לבן, שנזקן לפרט ולציבור הרחב הינו רב ביותר. לעיתים, דווקא מעשה עבירה כאלה זוכים בבתי משפט ליחס מקל ופשרני אף שנזקם לכלל, למשק ולכלכלה, ולאמון שהציבור רוכש למערכות המשק והשלטון הוא רב ביותר. נוצר לפרקים יחס בלתי הולם בין הענישה המוטלת על עבריין הנאשם בפריצה וגניבת –רחוב לבין ענישה הנגזרת על נאשם רב-מעלילים, הגוזל מיליונים … על פער עמוק זה הנבקע לעיתים בתפיסה העונשית הנוהגת במקומנו יש לגשר בדרך של שמירת יחסיות הולמת בהיקף הענישה, תוך ייחוס משקל מתאים לחומרתם האמיתית של המעשים, להשלכתם ארוכת הטווח על מערכת הכלכלה והחברה, ולהיקף הנזק שהם מביאים על הציבור… " (ראה: ע"פ 9788/03 מדינת ישראל נ' דוד גולן (לא פורסם, 25/02/04)).
17. עבירות של ניהול משחקי הימורים אסורים, לפי התפיסה הקלאסית, מבוצעות לרוב על ידי נאשמים ששמים לנגד עיניהם את הרצון לגרוף רווחים על חשבון אותם קורבנות עבירה מרצון, ששאיפתם להתעשרות מהירה מעבירה אותם על דעתם עד כדי סיכון כספם, כאשר כל בר-בי-רב יודע ידוע היטב, בי סיכויי הזכייה של אותם מהמרים הם קלושים ביחס לסיכוייו של מנהל משחק ההימורים, שכל כולו נועד, כאמור, לפתות את המהמר באשליית שווא של  תקווה לזכייה מהירה בסכומי כסף גדולים. עבירת ההימורים היא עבירה עתיקת-יומין  שקשה מאוד להלחם בה, משום העובדה שהיא מתבצעת בין שני צדדים הנכונים לשתף פעולה כדי לבצע את העבירה – כל אחד מנקודת מבטו – כאשר יחסי הכוחות בין הצדדים אינם שוויוניים בעליל, ועל אף תובנה ברורה זו, הרי אותם מהמרים ממשיכים לבזבז את כספם. פעמים רבות מדובר בשכר עבודה ובכספים שנועדו לפרנסת המשפחה ומותירים את המהמרים חסרי כל. ניסיון החיים גם למדנו לא אחת שאותם מהמרים מתפתים לבצע עבירות פליליות, לרוב גניבת רכוש, על מנת להשיב לעצמם את סכומי הכסף שהפסידו בהימורים, במובן זה שמדובר בתעשייה המלבה פעילות עבריינית נגזרת, הגורמת לנזקים עצומים למשק, וזאת מלבד אותם נזקים שנגרמים למהמרים עצמם, לבני משפחתם, ולאיכות החיים של אותן משפחות. 
18. באשר לתכלית חוק איסור הלבנת הון – אין אלא להביא את דבריו של כב' השופט חשין, בע"א 9796/03 שם טוב ואח' נ' מדינת ישראל, פד"י נט(5), 379 (2005) בפסקה 27:
"חובת הדיווח על אודות תנועות הון נועדה לשמש כלי-עזר למלחמה בהלבנת הון, אך משקמה ונהייתה, הפכה החובה להיות אחד העמודים המרכזיים הנושאים על כתפיהם את חוק איסור הלבנת הון".
חוק איסור הלבנת הון בא בין היתר להלחם בתופעה של עבריינות כלכלית ופיננסית שמבוצעת על ידי נאשמים מתוחכמים, בין אם מתוך כוונה להסוות את המקור העברייני של הכסף ובין כדי לטשטש את העקבות בין סכומי כסף נכבדים לבין אותם נאשמים – בגדר ניסיון של המחוקק להלחם בתופעה שהפכה להיות יותר ויותר נפוצה על ידי עבריינות מסוג חדש, במסווה של עסקים לגיטימיים, מלבינה סכומי-כסף נכבדים תוך הצבת אתגר בפני רשויות החוק לקשור בין אותם עבריינים לבין הכספים המולבנים.אין ספק שגישה סלחנית כלפי עבריינים שכאלה תעודד את התופעה, שהרי סיכויי לכידתם של אותם נאשמים – אינם גבוהים בעליל, משום שהרווח הכלכלי הגדול הצפוי לאותם עבריינים אל מול הסיכון הקטן לתפיסתם על ידי רשויות החוק, יש בהם לכאורה, כדי לעודד את אותם עבריינים לנקוט באמצעים יותר ויותר מתוחכמים, על מנת להקשות על הרשויות את אפשרות תפיסתם של אלה, ומכאן חובת בית המשפט להחמיר דווקא עם אותם נאשמים, לא רבים, שהרשויות מצליחות לשים ידם עליהם ולהוכיח את הדרך הפסולה שבה הועברו הכספים, כדי לטשטש את עקבותיהם של הכספים וכדי למנוע קשירתם של אותם סכומי כסף גדולים לבין פעילות עבריינית של נאשמים. 
מעשים נפסדים ופסולים שנועדו כל כולם להעשיר את כיסם של העבריינים, צריכים להיתקל בתגובה קשה מצד רשויות אכיפת החוק – תגובה ששמה לנגד עיניה פגיעה קשה בכיסם של אלה, על מנת להשיג את האפקט ההרתעתי המחויב, בנסיבות העניין, כאשר רכיב ההרתעה צריך להיות מכוון לא רק כלפי אותם עבריינים אלא גם כלפי אחרים, שמא אלה ישכילו להפיק את הלקח הראוי ולא יתפתו לחזור על מעשים דומים.
מן הכלל אל הפרט:
19. אכן, בעבירות כלכליות, העונש הראוי שעל בית המשפט להטיל הוא עונש של מאסר בפועל, וזאת אף שמדובר לרוב בנאשמים נורמטיביים, נעדרי הרשעות קודמות, אבות לילדים, שכמו במקרה זה תפקדו באורח תקין משך שנות חייהם, חלקם שירת שירות צבאי מלא ואף בהצטיינות – אך יש לזכור שעל אף שמדובר באנשים נורמטיביים, לכאורה, הרי אלה אינם פועלים מתוך מצוקה כלכלית או סוציאלית, וכל מטרתם היא הפקת רווחים קלים על חשבון הציבור – במקרה זה על חשבון ציבור המהמרים.נסיבות ושיקולים אישיים, כמו גם אינטרס השיקום של אותם נאשמים ורצונם לשוב לחיק משפחתם ולסביבתם הטבעית – הם שיקולים שבית המשפט חייב להתחשב בהם בעת שהוא גוזר את דינו של נאשם, אך אלה אינם עומדים בפני עצמם, ומחובת בית המשפט, כאמור, לשקול מנגד את חומרת התופעה החברתית, את הסכנה הצפויה להתפשטותה של תופעה זו, ליכולת הרשויות להלחם בפשיעה המאורגנת בכלל,  בכספים מולבנים בפרט, וגם ליתן את הדעת לפרק הזמן הארוך שבו בוצעו העבירות על ידי הנאשמים, לתחכום הרב שנתבע למעשיהם, לסכומים הכסף הנכבדים שעברו לידי הנאשמים, לנזק הכלכלי האדיר שנגרם לאותם מהמרים, ועוד כהנה וכהנה שיקולים ראויים.
העונש הראוי:
20. נוכח האמור לעיל, הרי היה מקום לקבוע שהעונש שיש להטילו על הנאשמים במקרה זה הוא עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ולא לתקופה קצרה, הואיל וגם התחשבות בנסיבות המקלות, ובעיקר בהודאת הנאשמים, לא יכולה להביא לתוצאה של העדפת האינטרס האישי/שיקומי על פני האינטרס הציבורי/הרתעתי, והצורך להלחם בתופעה שהולכת ותופסת תאוצה של הלבנת כספים על ידי גורמים עברייניים והסכנה הרבה הצפויה מפני אותם גורמים לחברה בכלל. 
התחכום הרב שיש במעשי הנאשמים, האופרציה השלמה שנבנתה על ידם שנועדה לכסות את כל תחומי הפעילות של מי שמנהל פעילות הימורים אסורה באמצעות אתרי אינטרנט, משך הזמן הרב שבו התנהלו המעשים, כמפורט בכתב האישום, סכומי הכסף הנכבדים שגרפו הנאשמים לכיסם, סכומי העתק שהפסידו המהמרים לנאשמים ולאחרים שניהלו את האופרציה הזאת משך שנים, התחכום שבפתיחת חשבונות בנק בחו"ל על שמות אנשים שונים, קבלת ההיתר להימורים במדינה זרה, הצבת השרתים והפעלתם במדינה זרה אחרת – כל אלה מעידים על מי שתכנן בקפידה את מעשיו ולא פעל באופן אקראי או מזדמן. 
כאמור, העונש הראוי להטלה על נאשמים כאלה הוא עונש מאסר בפועל, כל אחד על פי חלקו ומעמדו בהיררכית ההפעלה של המעשים נשוא כתב האישום, שיקולים שגם התביעה הייתה ערה להם, ומכאן שהסדר הטיעון כולל רכיב של מאסר לגבי כל הנאשמים, על פי המדרג המתחייב. 
גם העובדה שהסדר הטיעון כולל רכיב רציני ביותר של הטלת חיוב כספי בסך של מיליוני שקלים על נאשם 1, לטובת אוצר המדינה (קרן החילוט) וזאת בצד הסרת המחדל בצד האזרחי של תשלום לרשויות המס בגין ההכנסות שלא דווח עליהן, כמו גם העובדה שנאשם 2 יישא בחיוב כספי נכבד, יחסית לחלקו, גם הוא לטובת אוצר המדינה (קרן החילוט) – אלה גם מטים את הכף לטובת כיבוד הסדר הטיעון.
סוף דבר:
21. על יסוד כל האמור לעיל, ולאחר שבחנתי את השיקולים הראויים הן לחומרה והן לקולא, אינני יכול לקבוע שהסדר הטיעון חורג וסוטה מרמת הענישה באופן המצדיק התערבות בו, בייחוד נוכח העובדה שמדובר במקרה ייחודי ותקדימי של הרשעת נאשמים בעבירות ניהול והחזקה של הימורים אסורים, על בסיס רישיון להפעלת אתר הימורים ממדינה זרה, כאשר השרתים של אתרי ההימורים הוצבו במדינות זרות אחרות – על כן, מצאתי לכבד את הסדר הטיעון כפי שהוצג לפני, לגבי כל הנאשמים, ואני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

22. נאשמים 1, 5 ו- 6:
א. נאשם 1:1. על נאשם 1 אני מטיל עונש של מאסר בפועל לתקופה של 20 חודשים, בניכוי 4 ימים בהם היה נתון נאשם 1 במעצר. בהתאם למוסכם בין הצדדים, הנאשם יחל בריצוי עונש המאסר ביום 1.6.12. 
2. על נאשם 1 אני מטיל 12 חודשי מאסר, אך הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יורשע תוך 3 שנים על אחת העבירות בהן הורשע. 
3. אני מחייב את נאשם 1 לחתום על התחייבות כספית בסך 500,000 ₪, להימנע מלעבור על עבירה מסוג העבירות בהן הורשע, וזאת לפרק זמן של 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו.לא תחתם ההתחייבות תוך 30 יום – ייאסר הנאשם למשך 30 יום. 
4. הנאשם 1 יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 3,550,000 ₪  (שלושה מיליון חמש מאות חמישים אלף ₪) במזומן, ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים ע"ס 355,000 ₪ כל תשלום, החל מיום 1.2.12 ובכל ראשון לחודש שלאחריו.סכום זה יחולט לטובת המאשימה, בהתאם לסעיפי החילוט בחוק איסור הלבנת הון, ויועבר מקופת בית המשפט לקרן החילוט.
5. נאשם 1 ישלם סך של 1,250,000 ₪ (מליון מאתיים חמישים אלף ₪) בעשרה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, ע"ס 125,000 ₪ כל לתשלום, החל מיום 1.2.12 ובכל ראשון לחודש שלאחריו,  לרשויות המס בישראל, כמפורט בהסכם השומה שנחתם בינו לבין פקיד השומה ת"א 3, המצורף להסדר הטיעון ומהווה חלק בלתי נפרד מהסדר הטיעון. עם תשלום סכום זה מוסכם בין הצדדים, שהנאשם סיים בכך תשלום כל חובותיו הנוגעים מתיק חקר 10900201 של מס הכנסה, לרשויות המס בישראל.
6. עם סיום כל התשלומים על ידי נאשם 1 (החילוט שיועבר לקרן החילוט והתשלום לפקיד השומה)יבוטלו הצווים הזמניים וצווי העיקול שניתנו במסגרת תיק 17087-12-09 מחוזי ת"א, במסגרת ת"פ 18010-09-10 בעניין רכבו של הנאשם, וכן יבוטלו כל התנאים שנקבעו במסגרת הליכים אלה לשחרור הרכב לידי הנאשם, לרבות הפקדת כספים, שיעבוד בפוליסת ביטוח, ערבות צד ג' וכל תנאי אחר. 
7. לא ישולם תשלום מן התשלומים המפורטים במועד, בין על פי הסדר הטיעון ובין על פי הסכם השומה – יעמוד עונשו של נאשם 1 על 38 חודשי מאסר בפועל, במקום 20 חודשים, בגדר מאסר חלף קנס, ובנוסף לכך יעמוד כל סכום החילוט לפירעון מיידי ויבוטל הסכם השומה, ורכבו של הנאשם מסוג "מרצדס" מס' רישוי 95-782-61 שנת ייצור 2008 – יחולט לטובת מדינת ישראל. במקרה שכזה, רשויות המס יהיו רשאיות לערוך שומה חדשה בגין הכנסותיו של נאשם 1, לפעילותו המפורטת בכתב האישום. 
8. אני מורה על חילוטן של 30 המחאות שנתפסו בביתו של נאשם 1, ביום 15.12.09, בסך כולל של 840,000 ₪, שלגביהם ניתן צו שהסמיך את משטרת ישראל לחתום חתימה היסב ולהפקידם בחשבון האפוטרופוס הכללי – הכול במסגרת הסכמת הצדדים ההמחאות אלה יחולטו לטובת המאשימה, בהתאם לסעיפי החילוט בחוק איסור הלבנת הון.
9. למען הסר ספק, סך כל הכספים שהנאשם יפקיד בקופת בית המשפט – יעמוד על 4,800,000 ₪, וזאת בנוסף לסכום ההמחאות בסך של 840,000 ₪, כך שמדובר בסכום כולל של 5,640,000 ₪. 
ב.  נאשם 2 -1. מאסר לתקופה של 3 חודשים.הואיל והתקבלה חוות דעת חיובית מהממונה על עבודות שירות, אני מורה כי הנאשם יוכל לרצות את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, בבית חולים "בלינסון", רח' ז'בוטינסקי 100 פתח תקווה. הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות. הנאשם יחל בריצוי עבודות השירות ביום  1.4.2012.בית המשפט הזהיר את הנאשם בדבר חובתו לקיים את כל הוראות הממונה שאם לא כן, רשאי זה להמיר את עבודות השירות לריצוי מאחורי סורג ובריח. 
2. 6 חודשי מאסר, אך הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים על עבירה בה הורשע.
3. אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך של 50,000 ₪, להימנע מלעבור עבירה מסוג העבירות בהן הורשע, משך 3 שנים.לא תחתם ההתחייבות תוך 30 יום – ייאסר הנאשם למשך 14 ימים. 
4. אני מחייב את הנאשם להפקיד בקופת בית המשפט סך של 50,000 ₪, סכום שיחולט לטובת המאשימה, בהתאם לסעיפי החילוט בחוק איסור הלבנת הון ויועבר על ידי המזכירות לקרן החילוט.הנאשם יפקיד את הסכום הזה תוך 14 יום, שאם לא כן – ייאסר למשך 6 חודשים (מאסר חלף קנס).
ג. נאשם 3:1. מאסר לתקופה של 6 חודשים .הואיל והתקבלה חוות דעת חיובית מהממונה על עבודות שירות, אני מורה כי הנאשם יוכל לרצות את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות,במשטרת עפולה, רח' הנשיא 7, עפולה.הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.הנאשם יחל בריצוי עבודות השירות ביום  09.01.12. בית המשפט הזהיר את הנאשם בדבר חובתו לקיים את כל הוראות הממונה שאם לא כן, רשאי זה להמיר את עבודות השירות לריצוי מאחורי סורג ובריח. 
2. 6 חודשי מאסר, אך הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים על עבירה בה הורשע.
3. אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך של 50,000 ₪, להימנע מלעבור עבירה מסוג העבירות בהן הורשע משך 3 שנים.לא תחתם ההתחייבות תוך 30 יום – ייאסר הנאשם למשך 14 ימים. 
ד. נאשם 4:1. מאסר לתקופה של 5 חודשים .
הואיל והתקבלה חוות דעת חיובית מהממונה על עבודות שירות, אני מורה כי הנאשם יוכל לרצות את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, בבית חולים "שניידר", רח' קפלן 14, פתח תקווה. הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות. הנאשם יחל בריצוי עבודות השירות ביום 12.1.2012.בית המשפט הזהיר את הנאשם בדבר חובתו לקיים את כל הוראות הממונה שאם לא כן, רשאי זה להמיר את עבודות השירות לריצוי מאחורי סורג ובריח. 
2. 6 חודשי מאסר, אך הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים על עבירה בה הורשע.
3. אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך של 50,000 ₪, להימנע מלעבור עבירה מסוג העבירות בהן הורשע משך 3 שנים.לא תחתם ההתחייבות תוך 30 יום – ייאסר הנאשם למשך 14 ימים. 

זכות ערעור תוך 45 יום. 
ניתן היום,  26 דצמבר 2011, במעמד הצדדים. 
5129371
חאלד כבוב 54678313-/54678313
חאלד כבוב, שופט
512937154678313