בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ת"א 169908/09 דור נ' גלגלים-מדריך לרכב בע"מ ואח'

ת"א 169910/09 דור ואח' נ' סובארו בע"מ ואח'

ת"א 169911/09 דור ואח' נ' וואלה! תקשורת בע"מ ואח'

תאריך: 15/3/11
בפני כב' השופטת אביגיל כהן
התובע – הנתבע שכנגד גיל דור
ע"י ב"כ עו"ד רחל אלקלעי

נגד

הנתבעות
בת.א. 169910/09 1. יפנאוטו חברה ישראלית לרכב בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שאול פלדשו

2.הדס לבבי
3. קרוס קאונטרי בע"מ

הנתבעות 2 – 3 ע"י ב"כ עו"ד יוחאי נעמן

הנתבעים
בת.א. 169908/09 1. גלגלים מדריך לרכב בע"מ
2.בן ארצי אילן
3. הדס לבבי
4. קרוס קאונטרי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוחאי נעמן
נגד
הנתבעים
בת.א. 16991/09 1. וואלה תקשורת בע"מ
2. אבי משולם, עורך
3. הדס לבבי
4. קרוס קאונטרי בע"מ – התובעת שכנגד
ע"י ב"כ עו"ד יוחאי נעמן

פסק דין

1. בפני שלושה תיקים שהדיון בעניינם אוחד. כל התביעות הוגשו על ידי מר גיל דור שהוא צלם.
התביעות הן עפ"י חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007 (להלן: "החוק").
בחודש יולי 2008 צילם התובע אירוע ספורט ראלי לכיש פיליפ בנגב (להלן: "אירוע ראלי"). הצילומים הועמדו, לטענתו לרשות הציבור, באופן בלעדי בהרשאתו באתר אינטרנט של העמותה לספורט מוטורי (להלן: "העמותה") ובאתר אינטרנט נוסף שבו התובע מנהל גלריות של צילומיו לצורך מכירה לקהל הרחב.
באותו אירוע ראלי השתתפה גם קבוצת ראלי אשר הוקמה ע"י יפנאוטו בשיתוף פעולה עם חברת איתוראן בע"מ ופז שמנים וכימיקלים בע"מ (להלן: "קבוצת המרוץ" או "קבוצת מירוץ סובארו").

התביעות הן כדלקמן:
א) ת.א. 169908/09
התביעה הוגשה נגד גלגלים – מדריך לרכב בע"מ (להלן: "גלגלים"), בן ארצי אילן והדס לבבי.
גלגלים היא הבעלים של אתר אינטרנט אשר מגדיר עצמו "פורטל הרכב של ישראל" שכתובתו: www.galgalim .co.il
הנתבע 2, בן ארצי אילן, מנהל את גלגלים. הנתבעת 3 הדס לבבי, עסקה בקידום תקשורתי של קבוצת המירוץ.
בשלב מאוחר יותר נוספה כנתבעת נוספת חברת קרוס קאונטרי בע"מ. (להלן: "קרוס קאונטרי").
התובע טען, כי הוא גילה באקראי בחודש דצמבר 2008, כי גלגלים פירסמה ללא רשותו עותקים של שתיים מתמונותיו באתר האינטרט שלה תוך הפרת זכויות היוצרים שלו ופגיעה בזכותו המוסרית בשל אי איזכור שמו.

הפרסום (צורף נספח ב' לתביעה) בגלגלים במסגרתו פורסמה התמונה מתייחס לקבוצת מירוץ סובארו לאליפות המזרח התיכון.

התובע דרש 100,000 ₪ פיצוי לצרכי אגרה.

הנתבעים טענו, בין היתר, כי נהוג לגבי אירועי ספורט למסור ולפרסם תמונות ללא תמורה אלא אם מסוכם במפורש אחרת, ובענייננו, נמסרו הצילומים על ידי התובע להדס לבבי ללא תמורה.
הדס לבבי טענה במפורש, כי התובע אישר לה לפרסם את התמונות ללא תמורה כלשהי למעט מתן קרדיט. כלומר – איזכור שמו.
לטענתה, בוצע שימוש הוגן בצילומים לצורך דיווח עיתונאי ולא נפגעה כל זכות של התובע.

ב) ת.א. 169911/09:
התביעה הוגשה על סך 200,000 ₪ נגד וואלה תקשורת בע"מ (להלן: "וואלה"), העורך אבי משולם וכן נגד הדס לבבי ובשלב מאוחר יותר גם נגד קרוס קאונטרי.
יצוין, כי בשלב מסוים, הועלה סכום התביעה לסך של 500,000 ₪ ולאחר מכן הועמדה התביעה על סך 200,000 ₪ (ראה גם עמוד 25 שורה 6 לפרוטוקול).
מדובר בתביעה בגין הצילומים אשר צילם התובע בחודש יולי 2008 באותו אירוע ראלי.
תמונות מתוך אירוע הראלי פורסמו בשתי כתבות באתר וואלה. כתבה ראשונה שכותרתה: "זריקה מורלית" כוללת שלוש תמונות אשר צילם התובע.
הכתבה השניה שכותרתה: "אושרו התאחדויות למירוצים בישראל" כוללת תמונה אחת אשר צילם התובע.
התובע טען, כי כאשר פנה בא כוחו לוואלה, באמצעות בא כוחה נטען ע"י "וואלה", כי הצילומים הועברו לוואלה על ידי חברת קרוס קאונטרי תוך הרשאה לעשות בהם שימוש ונאמר, כי התובע נתן הסכמה לפרסום הצילומים. (התובע מכחיש הסכמה שכזו).
וואלה הסירה את התמונות לאחר קבלת מכתב ב"כ התובע אך ב"כ התובע טענה בכתב התביעה, כי התמונות המקוריות נותרו עדיין על שרתי האינטרנט של וואלה.

ג) ת.א. 169910/09:
בכתב התביעה המתוקן נכללו יפנאוטו, הדס לבבי וקרוס קאונטרי, גם תביעה זו הוגשה בגין התמונות אשר צילם התובע בחודש יולי 2008 באירוע הראלי.
בכתב התביעה נטען, כי הנתבעת 1 (להלן: "סובארו") מפעילה אתר אינטרנט מסחרי בכתובת .SUBARU.CO.IL .WWW, וכי הדס לבבי וקרוס קאונטרי עסקו בקידום תקשורתי לאירוע ספורט הריאלי האמור ו/או לקבוצת ראלי סובארו.
התובע טען, כי הוא לא נתן הרשאה להדס לבבי לעשות שימוש בתמונות. שני צוותי ראלי, אשר השתתפו במירוץ, ביקשו ממנו בכתב תמונות כדי לפרסמם באתר בלתי מסחרי והוא נתן להם אישור, אך מלבדם ומלבד העמותה, הוא לא נתן אישור לכל גורם אחר לפרסם את התמונות.
התובע טען, כי נודע לו שסובארו פירסמה ללא רשותו עותקים של שתיים מהתמונות באתר האינטרנט שלה, תוך איזכור שמו של התובע, למרות שהוא לא נתן את הרשות לפרסום.
זאת ועוד, סובארו פירסמה עוד שתי תמונות שלא שייכות לתובע ורשמה עליהן את שמו – מעשה רשלנות אשר פוגע במוניטין של התובע.
הנתבעת טענה בין היתר, כי התמונות הוסרו עם הגשת התביעה.

התביעה הוגשה על סך 100,000 ₪.

2. חברת קרוס קאונטרי הגישה כתב תביעה שכנגד בת.א. 169911/09 על סך 20,000 ₪ וזאת בטענה ולפיה אין לה כל קשר למירוץ ולפעילות שנכללה בכתב התביעה.
בשל האמור בכתב התביעה נפגע שמה של התובעת שכנגד אצל חברת "וואלה" אשר בעבר איפשרה שיתוף פעולה בסיקור הפקותיה של קרוס קאונטרי בנוגע לפעילות מוטורית והיא מעריכה את הפגיעה בסך של 20,000 ₪.

3. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעות להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א) אף לא אחד מהצדדים חולק על העובדה ולפיה צילומים נכללים בגדר "יצירת צילום" אשר יש לגביה זכויות יוצרים על פי חוק זכויות יוצרים, התשס"ח – 2007.
לפיכך, אין צורך לנהל דיון בסוגיה האם קיימת זכות יוצרים בנוגע לתמונה והאם קיימת זכות מוסרית בנוגע לתמונה וכל הצדדים יוצאים מנקודת הנחה, ולפיה על פי החוק, קיימת זכות יוצרים, לצלם, על תמונות שצילם וכן קיימת זכות מוסרית לצלם בנוגע לצילום אשר צילם.

ב) הסוגיות המרכזיות שיש לבחון בענייננו הן:
(1) האם התובע – הצלם נתן הסכמתו להדס לבבי לעשות שימוש בתמוונת, כפי שנעשה.

(2) אם התשובה לשאלה הראשונה היא שלילית, אזי יהיה צורך לבחון –
האם השימוש שנעשה בתמונות על ידי הנתבעים או חלקם הוא בגדר "שימוש הוגן" כמשמעותו בסעיף 19 לחוק.

(3) אם מגיעים למסקנה ולפיה לא נעשה שימוש הוגן, וכי הופרה זכותו של הצלם, יש לבדוק לגבי כל נתבע, אם חלה לגביו הוראת סעיף 58 לחוק, ואם לא – יש לבדוק את סכום הפיצוי.

4 הניתוח העובדתי בענייננו:
האם התובע התיר להדס לבבי לעשות שימוש בתמונות:
א) התובע בתצהירו חוזר על גרסתו ולפיה מהרגע שבו הגיע ביום 5/7/08 לאזור חוות פיליפ בצפון הנגב, כדי לצלם את אירוע הראלי, הוא לא שוחח עם אף אחד מלבד חברו, סטס רייר, אשר הגיע עימו. הוא לא מכיר את הדס לבבי ולא הכיר אותה ולא נתן לה מעולם אישור לעשות שימוש בתמונות.

לטענתו, רק בחודש דצמבר 2008 הוא מצא באקראי מספר תמונות שלו באתר האינטרנט של סובארו ולאחר מכן ביצע עוד מספר חיפושים באינטרנט ומצא תמונות גם באתרים נוספים.
(בחקירתו הנגדית הבהיר, כי הוא עשה חיפוש ב"גוגל" תחת שמו, והגיע לתוצאות החיפוש אשר הובילו אותו לאתרים של סובארו ולאתרים הנוספים – עמ' 32 שורות 24 – 25 לפרוטוקול).

ב) חברו סטס הגיש תצהיר עדות ראשית בתמיכה לטענות התובע. בסעיף 10 לתצהירו כתב, כי לא זכור לו שאף אדם או גוף כלשהו פנה אליו או אל גיל דור בנושא התמונות שהוא מצלם.

ג) מנגד, נשמעה עדותה של הגב' הדס לבבי אשר חזרה על גרסתה ולפיה, בעת האירוע ומאחר שהיא צילמה את האירוע במצלמת פוקט, אשר לא ניתן לקלוט באמצעותה תמונות "אקשן", היא ראתה מספר צלמים ופנתה באקראי דווקא לתובע, אשר עמד בנקודת צילום טובה, שלטעמה ניתן היה להנפיק ממנה תמונות בעלות איכות גבוהה, וכלשונה "תמונות אקשן", ועל כן היא ביקשה ממנו רשות לעשות שימוש בתמונות.
בתצהירה ציינה, כי היא אמרה לו, שאין לה מידע באותה עת, היכן בדיוק תפורסמנה התמונות, אבל הן ככל הנראה תפורסמנה, באתרי חברות אשר נותנות חסות לקבוצת המירוץ וכן באתרים המסקרים את הפעילות המוטורית בישראל.
לטענתה, היא לא נדרשה לשלם כל תמורה והתובע לא התנה את השימוש בתמונות בדרך פרסום כלשהי או בגוף המפרסם ודרש רק ששמו יוזכר בקרדיט.

ד) בסעיף 8 לתצהירה הצהירה הדס לבבי, כי במהלך אותה שיחה נכח גם מיקי יוחאי.
מיקי יוחאי הגיש אף הוא תצהיר עדות ראשית בתיק וגם נחקר בחקירה נגדית.
בחקירתו חיזק את טענותיה של הדס לבבי, הסביר כי הוא שמע במו אזניו את השיחה שנוהלה בין הדס ובין התובע.
בחקירתו הנגדית אף ציין, שהוא עצמו לא אהב את הרעיון שהדס מבקשת תמונות מהתובע כיוון שהתובע אמר לה שיהיה אפשר לקבל את התמונות שלו באתר של ברוך שליט.

הכוונה היא לאתר של העמותה לספורט מוטורי וכי אותה עמותה (העד אמר שהוא לא יודע אם מדובר במלכ"ר וציין, כי על מנת להשתתף במירוץ שמארגנת אותה עמותה, הוא צריך לשלם 1,500 ₪ דמי השתתפות – עמ' 83 שורה 29 לפרוטוקול) היא למעשה מתחרה בעסק שלו – חברת קרוס קאונטרי בע"מ.
אך כיוון שהמטרה של הדס לבבי לקדם דברים הקשורים לספורט המוטורי היתה חשובה גם בעיניו, הוא הסכים לכך שהתמונות תילקחנה באופן הזה, ואף הסכים שהדס לבבי תוכל לעשות שימוש בשם של קרוס קאונטרי לצורך העברת חומרים על האירוע לאתרים שונים, כמו וואלה ו- YNET. (ראה עמוד 84 לפרוטוקול).
בניגוד לטענת ב"כ התובע ולפיה גרסתו של מיקי יוחאי היא "גרסה כבושה". הרי שגירסה זו היא גרסתו העקבית מתחילת ההליך ועד סופו. (וראה למשל: סעיף 10 סיפא לתצהירו).

ה) מועדפת עלי בהחלט גרסתם העובדתית, ועדותם של הדס לבבי ושל יוחאי מיקי.
חברו של התובע סטס לא זוכר שהיתה שיחה שכזו עם הדס וכלשונו בסעיף 10 לתצהירו:
"בשום שלב במהלך האירוע לא זכור לי כי אף אחד או גוף כלשהו פנה אלי או אל גיל דור בנושא התמונות שגילמצלם,בנושא פרסום או שימוש כזה או אחר בתמונות".
אך אין להוציא מגדר הסביר שאדם אשר אינו בעל דין, לא יזכור בדיוק תוכן כל שיחה ושיחה, אשר אירעה שנתיים וחצי לפני מועד עדותו.

גם אם לא אקבל את טענותיהם הקשות של הנתבעים בנוגע לעדותו של התובע, ואצא מנקודת הנחה ולפיה הוא לא זוכר את השיחה עם הדס ולא מכחיש במודע את השיחה שהיתה, גם היתה, אין בכך כדי לסתור את המסקנה ולפיה, הדס לבבי קיבלה ממנו בעל פה רשות לעשות שימוש בתמונות, אשר יופיעו באתר של העמותה. הוא אף היפנה אותה לאתר העמותה ולא הגביל אותה בנוגע לאותן תמונות ודאג שיינתן לו קרדיט.
הדס לבבי פעלה בדיוק עפ"י בקשתו ועפ"י נספח ו', מדובר בתמונות פשוטות, שניתן למצוא באינטרנט בחינם או בזול, כעולה מהעדויות באופן חד משמעי. (יודגש, כי הוכח שגם גב' לבבי צילמה בעצמה תמונות במהלך האירוע, אך כיוון שברשותה מצלמת פוקט והיא סברה שהתובע היה ממוקם במקום שבו ניתן לצלם תמונות "אקשן", היא ביקשה מהתובע לעשות שימוש בתמונותיו).

התובע אישר, כי הוא לא צלם מירוצי ראלי וזה המירוץ הראשון שצילם, ומאז ועד היום לא מכר תמונות מהראלי, כך שהדס לבבי לא היתה צריכה לחשוד שהסכמתו איננה "סבירה".

ו) עסקינן במחלוקת עובדתית ולא משפטית – האם ניתנה רשות ע"י התובע להדס לבבי לעשות שימוש בתמונות, אם לאו.

ב"כ התובע בסוף סיכומי התשובה מציינת:
"התיק שבפנינו מעלה שאלות כבדות משקל בתחום דיני זכויות יוצרים. הכרעה בתיק זה תכתיב את סטנדרד האחריות ותום לב הנדרש במדינת ישראל מאתרים מסחריים בבואם לפרסם תמונות המוגנות בזכויות יוצרים מבלי שראו מסמך בכתב ואת סטנדרד ההתנהגות הרצוי של משרדי יחסי ציבור המשתמשים ללא רשות בתמונות של צלמים.
אין ספק כי הנתבעים לבבי וקרוס קאונטרי נכשלו בלהוכיח את הבדיה כי קיבלו רשות.
לגבי יתר הנתבעים – לא עומדת לזכותם אף טענת הגנה מפני הפרה ואף מבחני "ההודעה וההסרה" שניסו הנתבעים להאחז בהם – אינם רלבנטיים למקרה שהתכנים הועלו על ידי בעל אתר – להבדיל מתכנים שהועלו על ידי גולש".

לאור מסקנתי העובדתית ולפיה הדס לבבי קיבלה רשות לעשות שימוש בתמונות מהתובע, אזי אין כלל צורך להידרש לטיעונים המשפטיים כבדי המשקל בתחום דיני זכויות היוצרים, שכן השימוש בתמונות נעשה בהסכמה ולפיכך אין צורך להידרש לטענות ההגנה ולסוגיית ה"הודעה והסרה", אשר פורטה ארוכות בסיכומי הצדדים.

ז) התובע תבע בבימ"ש לתביעות קטנות את פז שמנים בע"מ, הדס לבבי וקרוס קאונטרי, במסגרת ת.ק. 19221-01-10 וזאת בגין תמונות שצולמו באותו אירוע ראלי נשוא התובענות שבפני.

כב' השופטת לימור בן שמן בפסק דינה הגיעה לממצאים העובדתיים הבאים:
1) עדותו של העד סטס רייר מטעם התובע לא מוסיפה דבר לחשיפת העובדות נשוא התובענה (סעיף 4 לפסה"ד).

2) אין יריבות מול חב' קרוס קאונטרי ודין התביעה נגדה להידחות.

3) אמינה עדותה של הגב' הדס לבבי ולפיה קיבלה רישיון לעשות שימוש בתמונה ללא תמורה, ובלבד שינתן קרדיט לתובע.
וכלשון כב' השופטת בסעיפים 6 – 7 לפסק הדין:
"… התובע נקט בעמימות וחוסר בהירות ולכאורה גרם לה להאמין כי ניתן לה רישיון לשימוש בתמונה ללא תמורה.
מתן קרדיט לתובע מתיישב עם גרסת הנתבע 2, [הדס לבבי – א.כ.] לפיה הוסכם כי תעשה שימוש בתמונה תוך מתן קרדיט בלבד וללא מתן תמורה…
7. הנני נותנת אמון בעדות הנתבעת 2 וקובעת כי קיבלה רישיון בלתי ייחודי לעשות שימוש בתמונה וזאת ללא תמורה".

כב' השופטת ציינה, כי לו היה נעשה שימוש בתמונה רק ע"י הדס לבבי, אזי היא לא היתה מייחסת לה הפרת זכויות של התובע, אך כיוון שהדס לבבי העבירה את התמונה לנתבעת 1 – פז שמנים בע"מ, וזו עשתה שימוש בתמונה ע"י העתקה והצגה לציבור באתר האינטרנט שלה, סברה כב' השופטת כי יש בכך משום הפרת זכויות יוצרים. (מתוך סעיף 8 לפסק הדין).
ב"כ התובע בסיכומיה טענה, כי הנתבעים מושתקים מלטעון כנגד אחריותם בגין הפרת זכויות יוצרים בשל השתק פלוגתא, כתוצאה מפסק הדין שניתן בבימ"ש לתביעות קטנות.

ח) בע"א 1041/97 סררו אבי נ' נעלי תומרס בע"מ פ"ד נד (1) 642 התייחס כב' השופט אילן בהרחבה לסוגיית השתק הפלוגתא ומציין ארבעה תנאים, שכאשר הם מתקיימים, ניתן לקבוע, כי קיים השתק פלוגתא.

התנאים הם:
"א. הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
ב. קויים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השניה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא.
ג. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא הנובע מהעדר הוכחה.
ד. ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה".

אלא שפסק הדין אשר ניתן בביהמ"ש לתביעות קטנות קובע ממצאים עובדתיים אשר סותרים לחלוטין את גרסתו של התובע.
התובע הרי מכחיש כל שיחה או מפגש בינו ובין הדס לבבי במהלך אירוע הראלי. כב' השופטת בן שמן לא קיבלה את עמדתו, וקבעה באופן חד משמעי, כי התובע גרם לגב' לבבי להאמין, כי ניתן לה רישיון לשימוש בתמונה ללא תמורה. אלא, שכב' השופטת בן שמן סברה, שהיה מדובר ברישיון המאפשר רק לגב' לבבי לעשות שימוש בתמונה, וכי לא מדובר ברישיון להפיץ התמונה לאחרים.
בכל מקרה, ואיך שלא נפרש את פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות, הרי שגרסתו העובדתית של התובע, לפיה לא פגש את הדס לבבי באירוע הראלי, ולא שוחח איתה, נדחתה בצורה הברורה ביותר.

התובע לא הגיש בר"ע על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות, כך שמסקנת בימ"ש בנוגע לעדותו לא תשתנה בכל מצב, וגם דחיית התביעה נגד קרוס קאונטרי היא בגדר פסק דין חלוט ודווקא הנתבעים הם אלו אשר הגישו בר"ע, אשר עדיין תלויה ועומדת.
מעבר לעובדה, שלא כל הנתבעים כאן, היו הנתבעים בבימ"ש לתביעות קטנות, כך שפסק הדין לא מהווה "השתק פלוגתא" לגביהם, אזי, אין כל מניעה מבחינתי להגיע לממצאים עובדתיים שונים בתיקים שבפני, ודומני, שגם ב"כ התובעת לא סוברת אחרת.

הרי ב"כ התובע מבקשת בסיכומיה לשכנע אותי באמיתות גרסתו של התובע, ולפיה לא נפגש עם הדס לבבי באירוע הראלי ולא שוחח עימה, ממצא הסותר לחלוטין את פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות.
הממצאים העובדתיים אליהם הגיעה כב' השופטת בן שמן בנוגע לקיומה של פגישה ולשיחה בין התובע והדס לבבי במהלך אירוע הראלי מקובלים עלי, ודווקא בשל כך, ובצירוף, העדויות שנשמעו בפני, המסקנה העובדתית אליה אני מגיעה היא המסקנה ולפיה, כאשר התקיימה אותה פגישה, נאמר בה תוכן הדברים אשר תואר ע"י הדס לבבי, לפיו, היא תעביר את התמונות לגורמים נוספים, אשר נתנו חסות לקבוצת המירוץ ולאתרים המסקרים את המירוץ.
אין סיבה הגיונית לפיה לא אקבל את גרסת הדס לבבי, דווקא בעניין זה, ואקבל את גרסתה העובדתית רק בנוגע לקיומה של הפגישה ולעצם קיומה של שיחה.

ט) התובע הרי מכחיש כל שיחה שהיא בינו ובין הדס לבבי. הדס לבבי טוענת לקיומה של שיחה, וגרסתה מקובלת הן עלי והן על כב' השופטת בן שמן אשר נתנה את פסק הדין בבית משפט לתביעות קטות.
הדס לבבי ציינה בסעיף 8 לתצהירה:
"…הצילומים של התובע נשוא תובענה זו נמסרו לי ע"י התובע לפרסום ללא תמורה, תוך שאני מציינת כי אין לי מידע בעת המרוץ בדיוק היכן תפורסמנה התמונות ועוד אני מציינת מפורשות בפני התובע כי תמונות אלה יפורסמו כנראה באתרי החברות הנותנות חסות לקבוצת המרוץ וכן באתרים המסקרים את הפעילות המוטורית בישראל. שוב אני מדגישה כי בשיחה האמורה ואף לאחר מכן לא נדרשה כל תמונה על ידי התובע. עוד אני מדגישה כי התובע בכלל לא התנה כל תנאי בדרך הפרסום בגוף המפרסם…".

ובסעיף 9 לתצהיר העדות הראשית מטעמה כתבה:
"…במסגרת השיחה כאמור, הפנה אותי התובע לאחר העמותה לספורט מוטורי וציין בפני כי אוכל להשתמש בתמונות שהוא יפרסם שם. וכך עשיתי, תוך שאני אף מעדכנת אותו

לאחר מכן בטלפון מהן התמונות שבהן אני מתכוונת לעשות שימוש באתרים האמורים… שוב התובע הסכים… ושוב לא נתבקשה כל תמורה שהיא על ידי התובע".
גרסתה זו לא נסתרה בחקירה הנגדית, ואין כל סיבה שלא להאמין לגרסתה העובדתית ולפיה, הבינה מהתובע כי יש לה אישור להעביר את התמונות לצורך פרסומן באתרי החברות נותנות החסות לקבוצת המירוץ וכן באתרים המסקרים פעילות מוטורית בישראל.

י) לסיכום:
השימוש בתמונות נעשה בהרשאתו של התובע אשר ניתנה להדס לבבי, ולא היתה כל הגבלה בנוגע להעברת התמונות לחברות ואתרים המסקרים את אירוע הראלי ו/או את קבוצת המירוץ.
בנסיבות אלו, ולאור המסקנה העובדתית ולפיה השימוש שנעשה בתמונות של התובע נעשה בהרשאתו, אזי לא התקיימה הפרת זכות יוצרים כמשמעה בסעיף 47 לחוק, וממילא דין התביעה להידחות, אף ללא צורך להידרש לסוגיית השימוש ההוגן, כמשמעותו בסעיף 19 או לסוגיית ה"מפר התמים" משמעותה בסעיף 58 לחוק.
כיוון שב"כ כל הצדדים הרחיבו בעניינים אלו, אתייחס בקצרה לחלק מהטענות שהועלו בתביעות הפרטניות.

5. באשר לתביעה נגד גלגלים ת.א. 169908/09:
א) מר בן ארצי הבעלים והעורך של חברת גלגלים הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד, כי הדס לבבי אמרה לו שהיא קיבלה את רשותו של התובע לפרסום התמונות ללא תמורה.
התמונות פורסמו בתום לב וכאשר התקבל מכתב התראה מהתובע, הן הוסרו מיידית.

כתב ההגנה אשר הוגש על ידי גלגלים הוגש בטרם אוחד ייצוגה של גלגלים על ידי עורך דין נעמן אשר ייצג את הנתבעים האחרים, למעט סובארו.

ב) בכתב ההגנה קיימת הכחשה גורפת של האמור בכתב התביעה וקיימת הסתמכות על מכתבה של הדס לבבי לגלגלים ולאילן בן ארצי מיום 6/1/08, ובו נכתב, כי התמונות אשר הועברו על ידה לגלגלים, אושרו לשימוש על ידי הצלם, גיל דור.

ג) על כל פנים, לא נסתרה טענתו של מר בן ארצי בתצהירו ובעדותו ולפיה, התמונות הוסרו מהאתר. מר בן ארצי הדגיש בעדותו, כי תמונות מהסוג הזה שהתקבלו מהדס וצולמו על ידי התובע קיימות לרוב ברשת האינטרנט במאגרים שונים וניתן
לרכוש תמונות כאלו בדולר אחד או שניים ואף בחינם ולא היתה לו כל סיבה שלא להאמין להדס לבבי כי הצלם מסכים לפרסום התמונות ולבקש לברר ישירות מול הצלם אם הוא מסכים לפרסום תמונותיו (עמ' 65 לפרוטוקול).

ד) מקובלת עלי גרסתו זו. גם אם אצא מנקודת הנחה ולפיה אין מדובר באתר הפועל ללא כוונת רווח ומדובר באתר לא מרוויח, (כפי שטוען מר בן ארצי), הרי שבמקרה דנן, כאשר "סמך" מר בן ארצי על הגב' לבבי, ולא היתה לו סיבה שלא לקבל את גרסתה ולפיה קיבלה רשות מהצלם לעשות שימוש בתמונות, אזי אין כל עילה לחיובו על פי התביעה.

6. באשר לתביעת וואלה ת.א. 169911/09:
א) תילי תילים של מילים נכתבו בניסיון לנתח את מכתבו של מי שהיה בא כוחה של וואלה, עו"ד גלעד נאמן, במכתב מיום 11/1/09 (נספח ח/3 א' לתצהירו של התובע).
מדובר במכתב תשובה של בא כוחה דאז של וואלה לב"כ התובע וזאת במענה למכתב אזהרה ששלחה ב"כ התובע לוואלה ביום 14/12/08 (ח/3 לתצהירו של התובע), ובמסגרתו נדרשה וואלה להסיר "את העותקים המפירים מאתר האינטרנט של וואלה" וכן לפצות את התובע בסך של 100,000 ₪ "לצרכי פשרה".

ב) בא כוחה של וואלה השיב, כי התמונות הועברו לוואלה בידי חברת קרוס קאונטרי תוך הרשאה מפורשת לעשות בהם שימוש והן פורסמו באתר וואלה תוך מתן קרדיט לתובע.
כמו כן צורף למכתב הצהרה של הגב' הדס לבבי, אשר תוארה במכתב על ידי ב"כ וואלה כ"אחראית על תקשורת עם עיתונאים בקרוס קאונטרי".
וכן נכתב במכתב, כי וואלה מחקה את התמונות משרתיה, לפנים משורת הדין.
מהמכתב אשר כתב ב"כ של וואלה, (אשר לא ייצג אותה בסופו של דבר בתביעות דנן), ביקשה ב"כ התובע להסיק, כי הדס לבבי היא עובדת של חברת קרוס קאונטרי בתור אחראית על התקשורת עם העיתונאים בקרוס קאונטרי וכן ביקשה להראות שחברת קרוס קאונטרי אחראית לכל מעשיה / מחדליה של הדס לבבי.
לאור מסקנתי העובדתית ולפיה הדס לבבי קיבלה הרשאה מהתובע לעשות שימוש בתמונות, ולפרסומן באתרי חברות אשר נתנו חסות למירוץ וכן לאתרים המסקרים את האירוע, אין צורך אמיתי לבחון את מערכת היחסים המשפטית שבין הדס לבבי וקרוס קאונטרי. (זאת נוסף לעובדה, שבימ"ש לתביעות קטנות קבע בפסק דינו, [והתובע היה צד כמובן לאותו הליך], כי אין יריבות מול חברת קרוס קאונטרי) אך למעלה מן הצורך אציין, כי מכתבו של מי שייצג את חברת וואלה הוא לא בגדר עדות בתיק ולא משמש כתצהיר עדות ראשית בתיק וממילא הוא לא העיד בתיק.
בא כוחה דאז של וואלה כתב במכתב מידע שנמסר לו ממרשתו, חברת וואלה.
העובדות לאשורן התבררו לאחר ניהול הליכים מקדמיים ועם הגשת תצהירי עדות ראשית ושמיעת העדויות וברור, שהעובדות שנטענו על ידי בעלי הדין והמצהירים, הן בעלות משקל קריטי ובלעדי לצורך הסקת המסקנות העובדתיות בפועל.
הדס לבבי הצהירה, כי היא בעלת סטודיו לפילאטיס וזה עיסוקה המקצועי היחיד.
כחלק מתחביבה בתחום הספורט המוטורי בישראל היא מלווה פעילויות רבות בתחום זה וגם מנסה לקדם את יחסי הציבור של קבוצת המרוץ סובארו איתוראן המופעלת על ידי יובל מלמד ומיקי יוחאי.
אין חולק על כך, שמיקי יוחאי הוא חלק מקבוצת סובארו. הוא גם הנווט של קבוצת המרוץ של סובארו והוא גם הבעלים של קרוס קאונטרי, אך הן הדס לבבי והן מיקי יוחאי עמדו על

כך, שאין יחסי עובד – מעביד בין הדס לבבי לבין קבוצת קרוס קאונטרי וכי הדס לבבי לא מקבלת כל שכר עבור עבודתה למעט החזר הוצאות חלקי.

ג) הוצג גם המסמך נ/3 מסמך אשר הוכן על ידי מיקי יוחאי ויובל מלמד עבור רני בנדר מחברת יפאנטו אשר נושאו "יח"צ לקראת ראלי ירדן + תקציב" וממנו ניתן ללמוד גם על דרך ההתנהלות של אנשי קבוצת המירוץ מול נותנת החסות שלה, סובארו.
מיקי יוחאי גם העיד שהוא עצמו הוציא מכיסו 250,000 ₪ באותה שנה בגין הוצאות הקבוצה וציין, כי קיימים גם נותני חסות נוספים.

ד) הגב' שירי כהן אשר הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם סובארו הגישה במסגרת ראיות מטעם סובארו חשבוניות מהן עולה, כי חברת סובארו שילמה כספים לחברת קרוס קאונטרי.
הגב' שירי כהן טענה, כי הדס לבבי היתה עבורה נציגת קרוס קאונטרי. אמנם, לא הציגו אותה בפניה באופן רשמי אך היא טענה שהיא ידעה דרך המנהל שלה (המנהל של שירי כהן), כי הדס עובדת אצל קרוס קאונטרי אך היא אישרה, כי היא לא שאלה את הדס, אם היא עובדת בחברה. (עמ' 45 שורות 14 – 15 לפרוטוקול).
הגב' שירי כהן העידה, כי קרוס קאונטרי לא היתה משרד יחסי ציבור של סובארו שכן הם עובדים עם משרד יחסי ציבור אחר אלא מדובר היתה בחברה שניהלה את קבוצת המירוץ מבחינה מקצועית ובכלל זה גם את יחסי הציבור. (עמ' 46 שורות 12 – 14 לפרוטוקול).
כלומר, גם אם חשבה הגב' כהן בפועל, כי הדס לבבי עובדת בחברת קרוס קאונטרי, אין "במחשבה" זו על מנת ליצור יחסי עובד – מעביד לבין הדס לבבי לקרוס קאונטרי.
נכון הוא שבכל הקשור לקבוצת המירוץ, פנתה אליה הדס לבבי בנוגע לתמונות.

ה) חברת וואלה הסירה מהאתר את התמונות ומר אבי משולם העיד כי הוא עשה זאת בעצמו. (עמ' 62 שורות 20 – 23 לפרוטוקול).
גם אם אצא מנקודת הנחה ולפיה, מי שיטרח ויחפש בשרתים את התמונות יוכל למצוא אותם, כפי שטוענת ב"כ התובע, אזי וואלה יצאה לידי חובת "ההסרה" כאשר הסירה את התמונות מהאתר שלה בדיוק כפי שהיא התבקשה לעשות במכתב ההתראה.

היא לא התבקשה להסיר אותם מהשרתים ואם אכן היתה מוגשת בקשה או נעשית פניה בזמן אמת להסיר את התמונות מהשרתים, והיה נאמר לה כי קיימת בעיה כזו של מציאת תמונות בשרתים, והיתה מסרבת להסיר, כי אז ניתן היה לבדוק, אם פעלה כראוי או לא.
אך משהסירה את התמונות מהאתר כפי שנדרשה לעשות ומי שנכנס לאתר שלה לא יכל לראות את התמונות, היא פעלה בתום הלב הדרוש.

ו) התובע טען, כי עוד היום אפשר למצוא באתר של וואלה תמונות הנושאות את שמו בהקשר לאותו מרוץ.
ב"כ וואלה טען, כי מדובר בתמונות "מושתלות" וכי מדובר בזיוף אשר בוצע מטעמו של התובע.
התובע צירף כראיה מטעמו תצהיר עדות ראשית של מר אלי רחימי אשר כתב בסעיף 1 שמדובר בתצהיר עדות ראשית אך בפועל, אין לו כל ידע אישי בסכסוך נשוא תביעה זו והוא הגיש את תצהירו כבעל ניסיון ומומחיות בתחום האינטרנט ובתחום אופן העבודה של מנועי חיפוש.
צודקים ב"כ הנתבעים כי לא בדרך זו מוגשת חוות דעת "מומחה". אך גם מבלי להתייחס לטענות אלו מתחום דיני הראיות, הרי שאין בפועל כל משקל לעדותו של מר רחימי. הוא ציין כי הוא מחווה דעתו לגבי תמונה שהופיע באתר אינטרנט אך לא יכל להגיד בעדותו, באיזה תמונה מדובר וגם לא צורפה כל תמונה לתצהירו.
טענת ב"כ התובע בסיכומי התשובה (התייחסות לסעיף 41 לסיכומי ב"כ הנתבע 1), ולפיה מר רחימי השיב לשאלתו של ב"כ הנתבעת 1 ואמר, כי פשוט לא צירף את התמונות לתצהירו עקב ריבוי התמונות. לא נאמר שהוא לא יודע על איזה תמונה הוא נותן חוות דעתו…", היא בגדר פרשנות, שלא ניתן למצוא לה סימוכין בעדותו של מר רחימי.

עדותו של מר רחימי היתה פשוטה וברורה:
"ש. קראתי את התצהיר, לאיזה תמונות אתה מתכוון, מפנה לסעיף 4 לתצהירך.
ת. החיפוש היה ממספר רב של תמונות ולא צירפתי אותם". (עמ' 44 שורות 1 -2 לפרוטוקול).
עובדה קיימת היא שלתצהירו לא צורפו תמונות או תמונה ולא ניתן לדעת לאיזו תמונה או תמונות מתייחס תצהירו.
מעדותו עלה, כי בפועל, מי שרוצה לזייף יכול לעשות זאת באופן טכני ללא קושי מיוחד וגם מר אבי משולם מטעם וואלה אישר זאת.
אין צורך בנסיבות המקרה שבפני לבדוק לעומק טענה של זיוף, שכן מדובר בטענה חמורה בעלת אופי פלילי ויש צורך בראיות כבדות משקל ואיכותיות, על מנת לעמוד בנטל להוכחת טענה שכזו. (ראה לעניין זה: ע"א 10281/03 אריה קורן נ' עמינדב ארגוב [פורסם בנבו] תק-על 2006 (4) 3748.
במקרה שבפנינו, דין התביעה להידחות מהסיבה ולפיה, ניתן היתר לעשות שימוש בתמונות, ולפיכך, אין צורך לבחון לגופו של עניין טענות בעלות גוון פלילי.
מששוכנעתי, כי די בכך שהפרסום הוסר מהאתר וכי בזמן אמת כאשר נשלח מכתב ההתראה, לא היתה הפנייה ספציפית להסרת הפרסומים מהאתר וגם לא סמוך לאחר מכן ואיש מטעם התובע לא מצא לנכון להסב את תשומת לב הנתבעים לכך, שהסרת התמונות מהאתר לא מספקת את התובע, אזי פעלו הנתבעים בתום לב סביר בהחלט ואין צורך להעמיק בסוגיית "השתלת" תמונות או בסוגיית זיוף זו או אחרת.

7. באשר לתביעת סובארו:
סובארו טענה, כי היא הורידה את התמונות מהאתר סמוך לאחר קבלת מכתב ההתראה.
הגב' שירי כהן העידה כי היא טיפלה באופן אישי בנושא זה מול חברת האינטרנט שהם עובדים מולה.

היא לא יכלה למצוא את המייל ששלחה לחברת האינטרנט אך צירפה לתצהירה כנספח ה' דו"ח של שעות עבודה שנמסר לה מחברת האינטרנט ממנו ניתן לראות, כי בחודש ינואר 2009 חויבה סובארו בתשלום לחברת האינטרנט עבור "שעתיים עבודה" וזאת בגין הסרת תמונות של גיל דור בנושא RALLY TEAM.
הגב' שירי כהן העידה על כך, שהיא ווידאה כי התמונות הוסרו בזמן אמת גם אם לא יכלה לזכור באיזה תאריך מדויק בחודש ינואר 2009, זה נעשה (יוזכר כי עדותה נשמעה בחודש ינואר 2011) וכי בזמן אמת לא הודיע מי מנציגי התובע לסובארו, כי עדיין מצויות תמונות על שרתיה.
ניתן לראות כי במכתב ההתראה מיום 14/12/08 אשר שלחה ב"כ התובע למנכ"ל חברת סובארו (נספח ג' לכתב התביעה), נדרשה חברת סובארו להסיר את העותקים המפירים "מאתר האינטרט שלה" וכך עשתה.
יצוין, כי צודק ב"כ סובארו בטענתו ולפיה גם בתצהיר התובע וגם בתצהירו של אלי רחמי מטעם התובע, לא הובאה כל ראיה לכך שסובארו השאירה תמונות על השרתים בזמן כזה או אחר. (בסעיף 35 לתצהיר התובע לא ניתן לראות שמדובר בתמונות על שרתי סובארו, וכן עדותו של התובע, פרוטוקול 1 עמ' 35 שורות 17 – 24. ב"כ התובע בסיכומי התשובה טענה טענות קשות נגד סובארו בעניין זה, בהתייחסותה לסעיף 42 לסיכומי ב"כ סובארו, אך אין להתעלם מהעובדה שאכן בתצהיר העדות הראשית של התובע לא הובאה ראיה לכך שסובארו השאירה תמונות על השרתים).
חברת סובארו עשתה שימוש בתמונות לאחר הגב' שירי כהן ידעה מהגב' לבבי שהתובע אישר לעשות שימוש בתמונות.
מעבר לעובדה שטענת סובארו היא כי מדובר בשימוש הוגן, (ואין מקום לאור המסקנה אליה הגעתי, להרחיב בעניין זה, שכן קיים ספק אם מדובר ב"שימוש הוגן" שכן בכל זאת מדובר בחברה מסחרית, גם אם נקבל את טענתה של הגב' שירי כהן ולפיה האתר במסגרתו פורסמו התמונות היה בגדר מיני סייד לאתר העיקרי והוא עוסק רק בקבוצת הראלי), הרי שבמקרה דנן, כפי שקבעתי לגבי כל הנתבעות האחרות, מדובר בשימוש שנעשה בתמונות לאחר שהובהר ע"י הדס לבבי כי קיבלה אישור לעשות שימוש בתמונות ובלבד שינתן קרדיט לתובע, ולפיכך, אין מדובר כלל בהפרת זכויות.

יצוין, כי בכתב התביעה נגד סובארו נטענו טענות בנוגע לשתי תמונות.
גם התובע בתצהיר העדות הראשית מטעמו התייחס לאותן שתי תמונות. ב"כ התובע טענה, כי למרות שהתובע בתצהיר העדות הראשית שלו הפנה רק לשתי תמונות ביחס לחברת סובארו, אזי יש להתייחס גם לתמונות נוספות אשר נזכרו בכתב התביעה.
צודק לחלוטין ב"כ סובארו בטענה, ולפיה תצהירי העדות הראשית מטעם סובארו הוגשו כמענה לתצהיר העדות הראשית אשר הוגש על ידי התובע קודם לכן.
הגב' שירי כהן מטעם סובארו בתצהירה היתה צריכה להתייחס רק לתמונות בגינן נטענו טענות להפרת זכויות כפי שפורט בתצהיר העדות הראשית ולא לטענות עובדתיות אשר נזנחו ואשר לא הובאו כל ראיות לגביהם בתצהיר העדות הראשית או בדרך אחרת.

8. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, משהגעתי למסקנה ולפיה הדס לבבי עשתה שימוש בתמונות בהרשאה וכי הנתבעים הנוספים עשו שימוש בתמונות תוך הסתמכות על ההרשאה אשר ניתנה, גם ניתנה, להדס לבבי, אין מקום לפסוק פיצוי כלשהו לתובע.

ב) אדגיש, כי סכומי התביעה היו מוגזמים ומופרזים. התובע מאשר בחקירתו הנגדית, כי הוא מעולם לא מכר בכסף תמונה ממרוץ מכוניות או ממרוץ ראלי. אין לו מוניטין בתחום זה. ובכל זאת, הוא הגיש תביעה של מאות אלפי שקלים בגין הפרסומים נשוא התביעה.

ג) על מנת לסבר את האוזן, אזכיר, כי הגב' שירי כהן מטעם סובארו העידה, כי לצלם אשר נעשה שימוש בתמונה שלו לצורך פרסומה במודעה במגזין רכב, שולם סך של 1,700 ₪ וכאשר היא ביקשה לעשות שימוש נוסף באותה תמונה לצורך הפקת מדבקות לתערוכה היא שילמה לאותו צלם סך של כ- 500 ₪ נוספים (עמ' 51 לפרוטוקול).

התובע אישר בחקירתו הנגדית, כי הוא התחיל לעסוק בצילום של מרוצי ראלי רק בחודש אפריל 2008 (כלומר, סמוך לאירוע נשוא התביעה) ומאז לא מכר ולו תמונה אחת ממרוץ ראלי וכי הוא לא עוסק במסעי פרסום בתחום ראלי ותמונותיו לא פורסמו במגזינים מקצועיים בנוגע למרוצי ראלי (עמ' 26 לפרוטוקול).

ד) כיוון שהגעתי למסקנה העובדתית ולפיה הדס לבבי קיבלה אישור מהתובע לעשות שימוש בתמונות, גם לצורך העברתם לאתרים של קבוצות אשר נתנו חסות לקבוצת המירוץ או אחרים המסקרים את המירוץ, והנתבעים הנוספים פירסמו את התמונות בהסתמך על דבריה של הדס לבבי, ממילא אין צורך להידרש לסוגיית הפיצוי.
אך למעלה מן הצורך, אציין, כי גם לו הייתי נזקקת בכל זאת לסוגיית הפיצוי, אזי היה מדובר בסכום מינורי ביותר.
כאשר בית משפט שוקל את נושא הפיצוי הוא לוקח בחשבון גם את היקף ההפרה, משך הזמן שבו בוצע, חומרת הפרה, נזק ממשי שנגרם לתובע להערכת בית משפט, הרווח שצמח לנתבע מההפרה, תום לב של נתבע ועוד. (סעיף 56 (ב) לחוק.
סמוך לאחר ההתראה אשר הגיעה מב"כ התובע הורדו התמונות מהאתרים. לא נגרם נזק
ממשי לתובע כתוצאה מאותו פרסום. מדובר בתמונות ספורות. התובע לא היה בעל מוניטין כצלם באותו תחום. לא הוכח כל רווח שצמח לנתבעים מההפרה. שוכנעתי, הן מהגב' לבבי והן ממר יוחאי כי בפועל הפעילות של קבוצת המירוץ היא לא פעילות רווחית במהותה אלא חברת סובארו וחברות נוספות הן הספונסריות שלה.
הנתבעים פעלו בתום לב סמוך לאחר שנודע להם על טענותיו של התובע. התובע הוא זה אשר סירב לנהל הידברות עניינית כנה ואמיתית מול הנתבעים או מי מהם.
אמנם, לא ניתן לחייבו לנהל משא ומתן ישיר מול מי מהנתבעים עוד בטרם הוגש התביעה, אך אין חולק על כך, שהדס לבבי ביקשה להיפגש עימו, לאחר משלוח מכתב ההתראה והתובע אישר, כי למיטב זכרונו "אני הפניתי אותה דרך ברוך שליט שימסור לה שתדבר עם העורכת דין שלי" (ימ' 34 שורות 23 – 25 לפרוטוקול). כלומר – לא היה מעונין בטרם הגשת התביעה להיפגש עימה.

התובע פעל לתיקון כתב התביעה מספר פעמים, הגיש מסמכים חסרים. (ראה למשל נספח ז/1 לתצהיר העדות הראשית שלו או ביקש להוסיף בישיבת קדם האחרונה שהתקיימה בתיק כראיה מטעמו נספח אשר כונה "ז/12", שעה שלא מדובר כלל בתמונה שלו ולא נטען בקדם המשפט, כי הוא רצה להגיש את ז/12 כראיה לעניין אחר – ראה עמוד 29 לפרוטוקול
וכן ראה פרוטוקול ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 30/11/10 ממנה ניתן לראות, שהדברים שב"כ התובע טוענת כי נאמרו, לא נכתבו בפרוטוקול וגם לא נתבקשתי לתקן פרוטוקול).
בתיק הוגשו בקשות רבות אשר רק סירבלו שלא לצורך את ההתנהלות. כך למשל כאשר פסקתי הוצאות לחובת התובע, הוגשה בקשה להפחית את ההוצאות.
לאחר מכן בשלב קדם המשפט הוגשה בקשה לחקור את הדס לבבי עוד בישיבת קדם המשפט, וכשבוע לפני ישיבת ההוכחות התבקשתי למחוק את בקשתם של גלגלים ובן ארצי, שעה שמר בן ארצי הגיע לישיבת ההוכחות כשבוע לאחר מכן וענה על כל השאלות ומדובר היה בבקשה אשר לא נועדה לייעל הליכים בתיק אלא רק לסרבלם וזאת בלשון המעטה.

9. באשר לתביעה שכנגד:
לא מצאתי, כי יש מקום לקבל את התביעה שכנגד, וזאת בגין פגיעה בשמה של קרוס קאונטרי בפני חברת "וואלה" כתוצאה מהתביעה.
טענות שנטענות בכתבי טענות מוגנות מפני תביעות עפ"י סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה – 1965, מה עוד שלא הוכח, כי בעקבות התביעות הראשיות, פסק שיתוף הפעולה בין קרוס קאונטרי לוואלה. (ראה למשל: סעיף 2 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד, על נספחיו).
כאשר מוגשת תביעה ראשית, ומתברר כי אין ממש בתביעה, אזי הסעד הוא: דחיית התביעה תוך חיוב בהוצאות ולא סעד של הגשת תביעה שכנגד בגין הנזקים שגרמה הגשת התביעה ופגיעה בשם הטוב של הנתבעת בתביעה הראשית.

10. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין התביעות להידחות.

ב) התובע ישא בהוצאות יפנאוטו ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ + מע"מ.

ג) התובע ישא בהוצאות הנתבעים הנוספים ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ + מע"מ.

ד) סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ה) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום ט' אדר ב', תשע"א, 15 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

5129371
54678313

5129371
54678313

5129371
54678313

אביגיל כהן 54678313-169908/09