איך צריך להימנע מגניבת זרע?

המערכת המשפטית במדינת ישראל דוגלת בנשיאת אחריות אישית, כך שגבר המקיים יחסי מין עם אשה מהווה שותף לכל תוצאה העשוייה להתלוות למעשה ואחראי להשלכותיה. התעברות מהווה תוצאה טבעית של קיום יחסי אישות, אך הצטברות התלונות בדבר התעברות בניגוד להסכמתו, לידיעתו או לרצונו של הגבר, מציירת תמונה קצת שונה. היכולת לבטוח באחר ולהמנע מחשדנות יתירה היא מעלה, אך אמון הוא דבר שיש לזכות בו במיוחד כשמדובר בתופעה ולא במקרה חד-פעמי של גניבת זרע. כדי להמנע מכך למדו לזהות את הסימנים ולהשמר.

"כבדהו וחשדהו"

ניתן להתמודד עם גניבת זרע באמצעות מספר פעולות מניעה והתגוננות. הדרך הטובה ביותר להתמודד היא לדעת את היריב, ולא רק במובן המיני. נשים המפתות גברים ומתעברות מהם במרמה עונות להגדרה של של נשים רווקות, גרושות או חד-הוריות עצמאיות, בשלות, ליברליות בעלות מצב סוציו-אקונומי נמוך המדלגות על שלב החיזור וניגשות ישר לעניין. אך אינן עושות זאת לכל גבר אלא מסמנות את אלו בעלי פרופיל סוציו-אקונומי מסויים- רווקים או גרושים המבוססים כלכלית. כדי למנוע זאת יש להמנע מקיום מגע מיני לא מוגן. אם הפרטנרית מתעקשת על קיום יחסים ללא הגנה, די בכך להדלקת נורה אדומה. לאחר קיום יחסי המין יש להקפיד על העלמת "הראיות", משמע, את הקונדום, כך שלא תהיה להן גישה אל הזרע המצוי בקונדום.

ההיבט המשפטי

כל דיני משפחה מוגדרים היטב אך גניבת זרע אינה מוגדרת בדין אלא הענישה עליה מתבצעת במישור של נזיקין וחוזים. העקרון כי גבר המקיים יחסי מין עם אשה אחראי לתוצאות הטבעיות הינו מחייב. גבר כזה יחוייב במזונות בנו הקטין כאשר אין חשיבות ולו גם מזערית לנסיבות בהן נוצר הילד, גם אם האשה רימתה את הגבר ואפילו אם טמנה לו פח במכוון. רצונו או אי רצונו של גבר בהולדת הילד אינה רלוונטית ואין לאדם שליטה באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי מין. כמו כן אינו רשאי לכפות על האשה לבצע הפסקת הריון או למנוע ממנה לבצע הפסקת הריון.